היסטוריה של וסקטומיה

וסקטומי

מה זה וסקטומיה?

השם וסקטומי מעט מטע כי במהלך קשירת צינורות זרע לא מוציאים את כל הצינור אלא רק ממנו (VAS=צינור, ECTOMY-כריתה). כשאומרים וסקטומיה בספרות רפואית יכולים להתכוון למספר פעולות שונות שקשורות לצינור הזרע ביניהם כריתה חלקי של הצינור, קשירה בלבד ללא כריתה, חיתוך בלבד של הצינור.

צינור הזרע לא זכה למחקר רפואי משמעותי עד המאה התשע עשרה. עם זאת קשה למצוא בספרות הרפואית עוד הליך כמו קשירת צינורות הזרע שזכה לכל כך הרבה מחלוקות הן בממסד הרפואי כמו גם אצל הציבור הרחב.

וסקטומיה היא תופעה היסטורית, סוציאלית, רפואית, דמוגרפית, פילוסופית ומשפטית. לא בכדי שההיסטוריה של ההליך משולבת בין חיפוש מתמיד אחרי הטכניקה הניתוחית האידאלית ולתוצאות המיטביות מצד אחד ומצד שני אמונות טפלות וגם אמונות מוטעות.

ממתי צינור הזרע מוכר לרפואה?

כבר במאה השלישית לפני הספירה תיאר הרופילוס את האשכים, האפידידימיס, את שלפוחיות הזרע, את הווריד והעורק שמספקים דם לאשכים אך לא את צינור הזרע. רופוס מאפסוס היה  הראשון לתאר את צינורות הזרע בסוף המאה הראשון. במאות לאחר הגילוי ניתנו לו שמות רבים ומרובים אך המטרה שלשמה הוא קיים הובנה היטב.

כבר בשנות 1500 הרופאים האיטלקים ידעו לתאר בפרוטרוט את המהלך המפותל של 25 ס"מ שצינור הזרע עושה החל מאשכים, עובר מפשעות ובהמשך המרווח שבין שלפוחית השתן לחלחולת ועד לפרוסטטה.

מתי בוצעה וסקטומיה ראשונה?

הוסקטומיה הראשונה בוצעה על כלב ולא הרבה זמן לאחר מכן על אדם. הרעיון להשתמש בו כאמצעי מניעה תפס תאוצה במלחמת העולם השנייה. כבר בשנת 1954 הודו יצאה עם תכנית לאומית לקשירת צינורות זרע כחלק מתכנון המשפחה. היתרונות שבפעולה הם ברורים למדי: הגעת זרע לרחם נמנעת לצמיתות ותוצאות הניתוח מדידות על ידי בדיקת נוזל הזרע. הצפי הוא כי ניתוח הוסקטומיה יחליף עם הזמן את קשירת החצוצרות אצל האשה.

כבר בסוף המאה ה 19 החוקרים הגיעו למסקנה שאחרי וסקטומיה האשכים ממשיכים לייצר את תאיי הזרע, דהיינו הדבר היחיד שוסקטומיה גורמת לו זה מניעת מעבר תאיי זרע לרחם.

למה פרויד עשה וסקטומיה בעשור השביעי לחייו?

כולם מכירים את זיגמונד פרויד אך מעטים יודעים מה הקשר בינו לוסקטומיה. בתקופתו של פרויד פעל אנדוקרינולוג בשם שטיינך אשר טען שמצא פתרון להישאר צעיר לנצח. הוא נהג לבצע קשירת צינור זרע רק בצד אחד, ולא למטרת מניעת הריון. הוא טען כי קשירת צינור זרע חאד תביא לעליה ברמת טסטוסטרון שאותו אשך ייצר וכך הטסטוסטרון הגבוה בדם יגרום לגבר להשאר צעיר לנצח. עוד טען שהניתוח ובעקבותיו עליה כביכול של רמת טסטוסטרון (שאין בה אמת) תקטין עייפות, יעלה חשק מיני ויגביר את הגברא. אנשים נהרו לבצע את הניתוח וביניהם היה גם זיגמונד פרויד וויליאם יאטס. לצערו התגלה תהליך ייצור טסטוסטרון והצורך בפעולה התייתם.

אך  עדין במאה ה 21 הציבור הרחב לא הטמיע כי קשירת צינורות אינו משפיע לא על החשק המיני ולא על איכות הזקפות.  הדבר היחיד שהוא משפיע עליו זה כושר ילודה. המחקרים מראים כי מבין כל אמצעי המניעה האחרים כמו קשירת חצוצרות, התקן תוך רחמי, גלולות, קונדומים ומשגל נסוג, האמצעי הכי יעיל הוא קשירת צינורות זרה. המינוס היחיד שלו שהוא לא משפיע מדי אחרי הניתוח אלא צריך לחכות לביצוע 20 פליטות זרע מוגנות על ריקון המחסניות.